שופר תימני קודו כשר למהדרין, גודל 100-110 ס"מ

שופר קודו: כלי נגינה עתיק עם צליל עוצמתי שופר קודו הוא כלי נגינה עתיק עשוי מקרן של בעל חיים גדול, בדרך כלל שור או אנטילופה. השופר ידוע בצלילו החזק והעמוק, שניתן לשמוע למרחקים גדולים. מקורו של השופר באפריקה, שם הוא שימש למגוון מטרות, ביניהן תקשורת, טקסים דתיים ומוזיקה. ייצור: ייצור שופר קודו הוא תהליך מורכב הדורש מיומנות רבה. תחילה, קרן בעל החיים מנוקה ומסירה מהבשר והעצמות. לאחר מכן, הקרן מעוצבת לצורה רצויה על ידי חימום וכיפוף. חור קטן נקדח בקצה הקרן, ופהון עשוי מעץ או עצם מחובר אליו. מקור: השימוש בשופרות קודו מתועד עוד מימי קדם. ראיות ארכיאולוגיות מצביעות על כך שהם שימשו באפריקה כבר לפני אלפי שנים. שופרות קודו היו נפוצים במיוחד בקרב שבטים נוודים, שכן הם היו קלים לנשיאה ושימושיים לתקשורת למרחקים גדולים. צליל: הצליל של שופר קודו חזק ועמוק, ויכול להגיע למרחקים של מספר קילומטרים. הצליל מופק על ידי נשיפת אוויר דרך הפהון. גובה הצליל נקבע על ידי אופן הנשיפה ומיקום הלשון. שופרות קודו יכולים לשמש לנגינה במגוון רחב של מנגינות, החל ממקטעים פשוטים ועד ליצירות מוזיקליות מורכבות. שימושים: בנוסף לשימושם בתקשורת ובמוזיקה, שופרות קודו שימשו גם למגוון מטרות אחרות, ביניהן: טקסים דתיים: שופרות קודו שימשו לעתים קרובות בטקסים דתיים כדי לקרוא לאלים או לרוחות. מלחמה: שופרות קודו שימשו גם כדי לעודד חיילים בקרב ולהפחיד את האויב. ציד: שופרות קודו שימשו כדי לאותת לציידים אחרים על מיקומם של בעלי חיים. היום: שופרות קודו עדיין משמשים היום על ידי קהילות מסוימות באפריקה. עם זאת, השימוש בהם פחת משמעותית בשל התפתחות טכנולוגיות תקשורת חדשות. שופרות קודו נחשבים כיום לכלי נגינה מסורתי חשוב, והם מהווים חלק חשוב מהתרבות וההיסטוריה של אפריקה.